האור בעיניים

כרמית ברעם

מבט בעיניים

לראות ולהסתכל

יש הבדל בין לראות ולהסתכל.. אני מהרהרת לי בכל פעם כשמגיעים אל הקליניקה מטופלים עם בעיות עיניים: מצמוצים פתאומיים, דמעות מרובות, טיקים של עין אחת וכיוב’.

ההסתכלות משולה היא בעיני לסריקה של הדברים שמולינו, לסריקה של החיים. פעולה שטחית וראשונית המאפשרת קבלת מידע שגם הוא על פני השטח.

ברגע שאנחנו מסכימים לראות את הדברים, את החיים, את האמת, אזי אל פעולת העיניים הטכנית מצטרף גם הלב. הלב רואה, הלב יודע, הלב מכוון אותנו כדי שתכנס ידיעה ומשמעות ואז נשכיל לשכלל את הטכניקה ולראות הרבה מעבר לשטחי, לצמצם ולהרחיב את "העדשה" שלנו ולקבל את האפשרויות המרובות הקיימות בכל דבר. הראיה היא שריר אותו אפשר לאמן בדיוק כמו שריר בגוף. ההבדל המהותי בין שרירי ה"ראיה שמעבר" לבין שרירים אחרים בגוף, היא שבעוד עבודה על שרירים מאמצת ומקצרת את השריר, בראיה על מנת לקבל מידע אנו מבקשים להרפות ולשחרר ובכך לאפשר לרגש להיכנס לפעולה.

אם כך, מהו אותו איתות פנימי שמבקש התייחסות ובא לידי ביטוי ב"תקלות בעיניים" וכיצד נטפל בכך? ראשית נטפל בגוף ובמה שמקשה על התפקוד היומיומי. דיקור ורפלקסולוגיה יכולים לסייע מאוד ובהמשך נדאג לטיפול בנפש, בהקשבה ובהסכמה לראות את החיים על כל המכלול שלהם. שנסכים לראות וליהנות מהאור והטוב הסובב אותנו בכל רגע


סופשבוע מהנה מלא באהבה ביטחון  שבת שלום, פסח כשר ושמח

תודה רבה שהקשבתם,

כרמית ברעם,