היורה

גשם ראשון

בקול רעם גדול

וברק שמאיר את הדרך.

יורד לו היורה,

מצליף לכל עבר.

משקה את הארץ

מרווה צמאונה.

מָטָר טיפות המים

שוטף,

מנקה את אתמול.

טיפות של אהבה ,

כי מים זו ברכה .

גשם זה הוא אות,

שעולמנו ממשיך לנוע,

מסתובב על צירו,

פעם למעלה פעם למטה,

מרומם יִפְעָתֶךָ

ומרים קרנך.

כל מה שיבש,

בן רגע יזדקף,

יציץ פרח ימתח גבעול.

עץ ייתן פריו ויחיה עולמו.

נודה על טל ומטר,

על אדמה פוריה,

נהרות גועשים,

ואנשים שמחים,

ונהללו כי הכל בזכותו.

עמירס