הקשר בין מהות- בריאות ועצמאות

כרמית ברעם

הקשר בין מהות, בריאות ועצמאות

בכל חודש ניסן אנו עוברים מסע שמתחיל בחג הפסח וממנו אל יום השואה וליום הזיכרון ועד ליום העצמאות..

כל אחד מהמועדים מציין מאבק לחופש, לריבונות, לעצמאות, לחזרה הביתה, אל שהובטח לנו מבראשית, אל המקור. המסע הזה כעם, כלאום, מהווה גם מסע אישי של כל אחד מאתנו לתוך הנפש פנימה.

יום העצמאות הוא יום סמלי עבורי מהרבה היבטים.

בראשיתו הוא מתחיל ביום הזיכרון העצוב כל כך, במיוחד למשפחה ששכלה דוד צעיר, ואז משעות הצהריים מתחילה לחלחל התרגשות לקראת הערב.

בילדותי לא היו מופעים בסביבת מגורי, או פטישים וספריי שלג. הציפיה הייתה למופע המרכזי בהר הרצל. מצעדי הדגלנים, הדלקת המשואות ריקודי ההורה הסוחפים וכמובן הזיקוקים.

גולת הכותרת ביום העצמאות הייתה הפלאפל שאבי ז"ל היה מכין וכמובן שיא השיאים- חידון התנ"ך.

הזיכרונות האלה מלווים אותי עד היום ומשפיעים על הבחירות שאני עושה מול ילדי הצעירים.

כשאני מתבוננת במילה עצמאות אני רואה בתוכה את המילה אמצע.

האם יש קשר בין היכולת שלנו לחיות בחיבור למרכז שלנו- לאמצע שלנו (center) לבין העצמאות שלנו?

בעולמי התשובה היא כן.

עצמאות היא היכולת לעמוד ברשות עצמך ללא תלות בסביבתך.

שלב זה, של עמידה ברשות עצמך, הוא שלב חשוב בהתפתחות והוא מתאפשר לאחר שהפעוט מבין שהוא ישות נפרדת מהוריו ויכול להתחיל להתנהל באופן בלתי תלוי בסביבתו.

אמון של הסביבה בו וביכולותיו משמעותי מאוד בשלב זה ויהווה בסיס למערכת האמונה שלו בעצמו.

כל דבר שיבחר לעשות ולהתנסות מתחיל מאותה נקודה בסיסית שנמצאת במרכז שלו- בcenter שלו.

באיזשהו שלב בחיים אנו נתקלים במצבים של תסכול, של מבוי סתום ושל חוסר יכולת לנוע קדימה. באופן מפתיע התגובה שלנו למצבים אלו לרוב מקורה בנקודה המוקדמת ההיא.

במפגשי אימון מעשי וגם בטיפולי מיקוד רוחניים, אחת המטרות היא לחזור אל אותו מרכז על מנת שהאדם יחווה וייזכר במהות הראשונית שלו.

במקום הזה בדיוק קיים החופש.

- החופש ליצור

- החופש להיות מי שאני עם הייחוד שבי.

- החופש להביא את זה לידי ביטוי בעולם.

חופש אמיתי יכול להרגיש אדם שליבו חופשי. אנו מגיעים אל העולם הזה כשליבנו חופשי והמהות שלנו ברורה ואולם בחלוף השנים, לאחר שבעקביות ובשיטתיות בונים סורגים ומאמצים תכתיבים חברתיים, כבר לא כל כך ברור לנו מה שלנו ומה אספנו בדרך.

במצב כזה אדם חווה קושי להביא את עצמו לידי ביטוי, ירגיש תסכול רב, יחווה תופעות גופניות ולעיתים מחלות, הבאות למעשה לזעוק את הצורך של הנשמה להיות חופשיה ומבוטאת החוצה על מכלול איכויותיה.

הגילוי הראשוני של האדם על כך שבעצמו במו ידיו הכניס את עצמו לכלא, נעל מבפנים וזרק את המפתח, יכול להיות מעציב ומתסכל עד כאב.

יחד עם זאת המודעות שמתעוררת בעקבות הכאב מאפשרת התחלת תהליך שבו, בעזרת ליווי נכון, יוכל למצוא את הדרך אל אותו מפתח נכסף, להבין שאין לו צורך יותר בחיים נטולי שמחה ולשחרר את עצמו לחופשי.

ברגע הזה מגיע שלב השימור. את כל מה שהושג בתהליך נרצה לשמר על מנת לא לחזור לדפוסים הישנים.

וכעת- נאה דורש נאה מקיים-

משימת השבוע שלי היא להכניס עוד שמחה וקלילות לעשייה שלי.

באיזה אופן אעשה זאת?

מפשפשת בהצלחות העבר במחלקת שמחה...

האזנה למוזיקה עזרה לי בעבר לעורר שמחה

גם פעילות קלילה שמאפשרת להביא לידי ביטוי חלקים ילדותיים ראשוניים – פעילות כמו יצירה, ציור.

אני מסודרת לשבוע הזה.

מה אתכם?? דברו איתי. שתפו אותי אני זמינה עבורכם בשמחה.

חג עצמאות שמח.

תודה רבה שהקשבתם,

כרמית ברעם,



7 צפיות