חודש אלול לסליחה עצמית

כרמית ברעם

corvid 19

חודש אלול כבר כאן וגם שנת הלימודים החלה. הקשר ביניהם אינו מקרי. חודש שבו מתחילים סליחות. חודש שבו אנו מלמדים את עצמינו וסביבתינו לעצור, להתבונן, להבחין. גם בתקופת הקורונה.

האויר מתחיל להשתנות ובערב קצת קריר. הגוף והנפש רגישים יותר לקראת עונת המעבר. יש האומרים שריבוי אלרגנים באויר גורם לתופעות שונות ואולי מדובר ברגישות היתר שלנו שמחלישה את הגוף ומאפשרת למחלות להתקיים בו?

לפני כשנתיים העברתי שיעור בכיתה בבית הספר על גלגולו של וירוס. הילדים חשבו שהנושא משעשע אולי משום שהועבר עם הרבה הומור. המטרה הייתה להראות את הקשר בין ההזנה, התנועה והניקוז בחיינו לבין התעוררות של מחלה. הוירוס נמצא באויר.. למי הוא יבחר להגיע? כיצד "מזהה" חוסר איזון ונמשך אליו? הילדים התחברו והבינו היטב על מה מדובר. שהרי הם כה קרובים כל כך לראשוניות הדברים, הזיכרון של הגוף והנפש "טריים" והתיקון בגילם הרבה יותר קל. משולש האיזון הזנה - לגוף ולנפש וגם מנטלית למוח תנועה - פעילות גופנית ניקוז - הארקה של אנרגיה עודפת וכמובן הפרשות הגוף אחת השאיפות שלנו בתור מטפלים היא לסייע למטופל להתחבר למקור ולאיזון שלו כשמשולש האיזון יהווה תזכורת בכל עת.


כולנו מתנהלים בעולם עם ידע רב. ידע הקיים בתוכינו וידע אותו אנו רוכשים במאמץ, זמן וכסף במהלך השנים. הידע שונה במהותו מהידיעה. הידע שוכן בראש בעוד הידיעה משכנה בלב. אותה ידיעה מתנהלת בשקט, בקול חרישי. על מנת שנוכל לשמוע אותה אנו נדרשים להסכים להיות, לנשום עמוק ולהיות קשובים בשקט, ללא מאמץ. לכולנו יש את היכולת להיות בקשר עם חלקים עמוקים של הנשמה שלנו. בעיקר כילדים היכולת פתוחה ונטולת שיפוטיות. ברבות השנים אנו מצמצמים יכולת זו עד שהיא מתקהה ועלינו להזכיר לעצמינו וכמו להגביר את הווליום של הקול הפנימי. במקום נטול שיפוטיות נבין ונקבל שכבני אנוש הטעות היא מרכיב חשוב בעולמינו. הניסיון והדרך חשובים לאין שיעור. הטעות מסייעת לנו לדייק את הדרך.

את הסליחה אנו פוגשים משחר היותנו. אין אנו ממהרים לסלוח, לעצמינו בעיקר. המרדף אחר המושלם במעשה ובמחשבה מרחיק אותנו מהמהות של השלם. בשלם יש מקום לטעויות. בלב השלם שלנו יש מקום לסליחה עצמית. הסליחה משמעותית במיוחד בתהליכי שינוי שאנו עוברים. גם במצב בו אנו מתכננים עד הפרט האחרון, תמיד כדאי להשאיר מקום לטעות, מקום לסימן שאלה, בכדי שחוסר היכולת לסלוח לעצמינו לא יהפוך לאשמה. בעוד הסליחה עוברת מצד אחד למשנהו, לאשמה יש משקל רב. נוטה היא להשתכן בתוך הגוף כל זמן שמאפשרים לה.

השבוע שוחחתי עם מטופלת יקרה על כך שאת השינוי האמיתי אנו מתחילים לעשות כשכואב לנו מספיק. לפני כן ננסה, נתנסה, נבדוק אפשרויות בטרם נעשה את המהלך. היא העלתה בפני סוגיה מעניינת הקשורה בסליחה ובאשמה. ברגע שהחליטה לעשות שינוי באורח חייה, נתקלה בקשיים רבים והתאכזבה מעצמה על שלא הצליחה לבצע את המשימות. התבוננו ביחד במשימות ובצורה קשובה ונינוחה היא הבחינה בכך שלקחה על עצמה משימות מורכבות, כמו מנסה להכשיל את עצמה בתהליך.


שינוי אמיתי מתחיל מבפנים ויוצא החוצה, בכל פעם נטפל בחלק אחר שמבקש תשומת לב. אדם שמבקש לעשות שינוי באורח חייו ומחליט לשנות תזונה, להרשם לחדר כושר, ולהתחיל טיפולים תומכים במקביל אין זה מפתיע שריבוי הפעולות מייצר לחץ ולעיתים יוביל להקצנה במצב הקיים. ברגע שהדברים היו ברורים עברנו על עיקרי התהליך החדש אליו נכנסה, שהייחוד שלו הוא ההתאמה האישית וברת היישום מבחינתה. כל פעם קצת, בכל שבוע להתקדם צעד נוסף לעבר ההצלחה. היא הבינה כי מוטב שתסלח לעצמה על הכישלון הזמני ולא תהפוך אותו למשקע.

שנסלח לעצמינו על שאין אנו מושלמים. שנהיה שלמים עם כל חלקינו. שנסכים גם אנחנו להמשיך להיות תלמידים ונזכור שההסכמה לשים סימן שאלה ולא לדעת מאפשרת לידיעה העמוקה יותר להופיע.


סופשבוע מהנה מלא באהבה.  שבת שלום

תודה רבה שהקשבתם,

כרמית ברעם,