יחסים של עונות


עץ בסתיו

גופך ערום ואת נטועה בתוכי.

שריקת משב הרוח חותכת את בשרך,

משיל מעליך שמלותיך הנאות,

מפזר אותם בשלל צבעי קיץ אל קרקע לחה וחרושה.

ריחך נישא מעלי אל עבר אופק עכור

שמביא בחזרה סתיו של שלכת מרהיבה.

נושא קריאה לחורף קר ובודד, שגשמיו העזים

ירטיבו נשמתי רק כדי להוציא ניצן אחד של אהבה מתוכי.

עם בו אביב שהשמש תביט מבין העננים,

את גופי תכסי בבגדים חדשים שיוריקו מרחבים

יראו אותו מרחוק ויעניקו לי פרי בוסר

שימתיק טעמו בקיץ חם ומענג ויוכיח אהבת אימא אדמה לבניה הנטועים בתוכה.


עמירס