מאווים

זוג בשקיעה

דאגתי אינה צערי, כאם את מחמלי.

כמניפה, ליבי פרסתי בפניך

להפיג את חידתי ולהודיע את שלי .

אני יודע גם חרך בעין טובה, יראה את האהבה,

יד מושטת תקבל את הממלכה.

רצון ממעמקים יעניק בך ביטחון לעתיד זקוף,

ליפול בזרועותיי,

ללכת אחרי בהווה ערפילי,

בדרך זהב, ים סוער או ציה יבשה.

האם תבקשי שנקיץ יחדיו לעולם משותף,

או שנשקע בים המרה והדמעות.

התוכלי לי, לאני, ללא מורא

ואותי תסכימי לשאת בתוכך בערגה.

אני לידך פרקדן ונינוח להיות מצפה,

להפיג כל חשש, להיות מאושר.

דעי אם דם בעורקיך לא מתחמם במחשבותיך,

אל תעצבי ילדה.

כי עולם כפרח מציץ ונובל

ותחת לכל פקעת יצוץ לו אחר.

עמירס