ניר

ניר אבני

באמצע חיים מלאי עשייה,

צלל לו, לעולם אינסופי,

בעיניים פקוחות, עמוק בלי מצופים,

מלא אוויר נקי, לחיות במחשכים.

עד אחרית הימים בו יעלה ממעמקים.

משאיר עולם, בודד, יתום.

מלא במורשת של ערכים,

בתורה ולימוד לעתיד של תלמידים,

בענוותו הטביע חותם

וכל ניר שנחרש מתוכו,

המתיק פירותיו ביושר להצלחה.

במסע חייו,

ידע לשוט בן הגלים בשקט ושלווה,

לעמוד איתן לסערה קוצפת,

לחבק את השונה, לקבל את האחר

ובחיוך מבויש לצעוד כמנהיג.

מהירוק של ילדותו,

דרך הכחול בעלומיו,

אל האדום שבסוף ימיו,

נזכור איש של טוב,

חלוץ בראש המחנה

ציוני, מלא איכות ועשיה ברוכה.

לא נשכח ואת מורשתו לעד ניקח.

עמירס