מילוי שפתיים

עיבוי שפתיים

נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון

עיבוי שפתיים הפך פופולארי בשנים האחרונות לצורך השגת מראה שפתיים מלא ושופע יותר. על מנת להשיג שפתיים מלאות מתבצע מילוי שלהן באמצעות חומרי מילוי שכיחים הקיימים כיום בשוק האסתטיקה. מכוני קוסמטיקה רבים מציעים היום הזרקות חומרים לשפתיים, אולם קיימת חשיבות עליונה לבחירת המכון / המרפאה בהם תתבצע הפרוצדורה, ויש לוודא כי תיעשה אך ורק בידי רופא מוסמך לכך, ובעדיפות על ידי רופא מומחה לכירורגיה פלסטית. מרבית הפונים לביצוע מילוי שפתיים עושים זאת לצרכי אסתטיקה בלבד, אולם לעתים ההזרקות מבוצעות לתיקון אסתטי של פגמים מולדים כגון שפה שסועה, לאחר חבלות פנים ועוד

אילו חומרי מילוי קיימים למילוי שפתיים?

חומרי המילוי נחלקים למספר קבוצות בינהן חומרים נספגים ובלתי נספגים - חומרים ביולוגיים וחומרים מלאכותיים. חומרי המילוי הנספגים הם הנחשבים בטוחים ומומלצים יותר לשימוש באופן מובהק. מרבית הכירורגים הפלסטיים ממליצים כיום על שימוש בחומצה הייאלורונית (ידועה בשם פרלן/ רסטילן). חומר זה אמנם יקר יותר מהאחרים, אולם מכיוון שמדובר בחומר ביולוגי נספג, כמעט ואין סכנה כי ייגרם נזק בלתי הפיך, שכן כעבור כשנה וחצי מרבית החומר כבר מתמוסס ברקמה. היתרון בשימוש בחומצה הייאלורונית הוא כאמור בטיחות החומר בגין היותו הפיך, ובנוסף בתוצאה המיידית שמתקבלת (כמות החומר המוזרק היא אותה כמות שנשארת בטווח המיידי). החיסרון בשימוש בחומר נספג הוא ברור, שכן לצורך קבלת תוצאות מיטביות ועמידות למשך של שנה רצוי לחזור על ההזרקה לאחר כשלושה-ארבעה חודשים מההזרקה הראשונה. אין מדובר, אם כן, בפרוצדורה חד-פעמית בלבד. יתרונות החומר גורמים לכך שיימצא בשימוש נרחב גם לצורך מילוי קמטי הבעה. חומרים מלאכותיים בלתי נספגים הנמצאים בשימוש נפוץ כיום הם בעיקרם הסיליקון והביו-אלקמיד. ביו-אלקמיד הינו חומר סינטטי רך, המוזרק לאיזור כשתל ברקמה, ומאפשר לרופא לעצב את מראה השפתיים לאחר ההזרקה למראה הרצוי. שימוש בביו-אלקמיד לרוב אינו מצריך מספר הזרקות. הסיליקון הינו חומר ג''לטיני סיננטי מוכר, בו משתמשים בפרוצדורות כירורגיות רבות. החומר מוזרק בטיפות בודדות לשפתיים, ויוצר תגובה ליצירת רקמה סביבן. לפיכך ישנו צורך בחזרה על ההזרקות מדי שבוע עד חודש למשך מספר מפגשים עד להשגת תוצאה רצויה. למרות שהפופולאריות של חומרים אלו אינה פחותה משל החומרים הנספגים, הם נחשבים פחות מומלצים לשימוש. היתרון וגם החיסרון בחומרים אלו הוא היותם קבועים. אולם, היותם חומרים בלתי נספגים גורמת לכך שהסיכונים בשימוש עלולים להיות רבים יותר, ולגרום לתוצאות לא רצויות לרקמה בטווח הארוך, בייחוד כאשר מוזרקים על ידי שאינם מוסמכים לכך. גם חומרים אלו נמצאים בשימוש כיום לצורך מילוי קמטים.

לפני הטיפול

על כל מטופל/ת לקבוע פגישת ייעוץ מקדימה על מנת להחליט בשיתוף עם הרופא על איזורי ההזרקה הרצויים (למשל איזורים "נפולים" בשפתיים או איזורים דקים יותר), לשמוע על אפשרויות הטיפול, ולהחליט על חומר המילוי המבוקש. על הרופא להסביר למטופל/ת את היתרונות והחסרונות של החומרים השונים, ולייעץ לגבי החומר הרצוי למטופל/ת הספציפי/ת. מובן כי יש ליידע את הרופא לגבי מחלות רקע באם קיימות (בייחוד סוכרת, מחלות עור ומחלות רקמת חיבור), תרופות קבועות (בדגש על סטרואידים או תרופות מדכאות חיסון), הרגלים כגון עישון, אלרגיות לתרופות/חומרים, הזרקות חומרי מילוי בעבר ועוד. על הרופא ליידע את המטופל/ת לגבי חשיבות הפסקת עישון בתקופה שלפני הפרוצדורה ולאחריה.

הטיפול עצמו

קיימות מספר שיטות לביצוע ההזרקות לעיבוי שפתיים, לרוב על ידי שימוש בחומרי הרדמה מקומית. במרבית המרפאות משתמשים בחומר מילוי שכבר מכיל בתוכו תמיסת הרדמה מקומית, המקלה על הכאב בעת ההזרקה ועל אי הנוחות לאחריה. משך הפרוצדורה הוא מספר דקות בלבד כאשר מבוצעת בידיים מיומנות, ולכן יש שאינם משתמשים בחומרי הרדמה כלל. הרופא ישתמש במחט דקה מאד המתאימה לאיזור הפנים. יש המשתמשים בטכניקות אחרות לצורך הרדמה מקומית כגון מריחת משחה מאלחשת על האיזור כשלושים עד ארבעים דקות לפני ההזרקה, הנחת חומר קירור מקומי ועוד.

לאחר הטיפול

מייד לאחר ההזרקה תתכן בצקת מקומית, אודם או כיחלון באיזור ההזרקה, אולם אלו לרוב חולפים תוך מספר שעות/ימים ולא משפיעים על ההחלמה. תוצאות ניתן לראות מייד כשהתגובה הבצקתית ברקמה פוחתת. נציין כי לאחר ההזרקה לרוב ישנו קושי באכילת מזונות קשים עקב הרגישות באיזור, ולכן עדיף להכין מראש בבית מזונות נוזליים כגון ג''לי, יוגורט, דייסה וכד''. כפי שצוין קודם לכן, רצוי להימנע לחלוטין מעישון בתקופה המיידית לאחר ההזרקה.

סיכונים

כאמור, מכיוון שסיליקון וביו-אלקמיד הינם חומרים בלתי נספגים, הם עשויים לעורר תגובה דלקתית או זיהומית קשה ברקמה עד יצירת מורסה, וצורך בניקוז החומר באופן כירורגי. במידה ולא ניתן לטפל בזיהום באופן שמרני ישנו צורך בחתך ניתוחי להוצאת החומר. על המטופל/ת לקחת סיבוכים אלו בחשבון לפני הבחירה בחומר מילוי מלאכותי, למרות היותו זול ונגיש יחסית. סיבוך ספציפי לשימוש בסיליקון לשפתיים הינו יצירת גוש נוקשה סביב החומר הנקרא "סיליקונומה". תופעה זו היא קשה מאד לטיפול. בעיה נוספת בשימוש בסיליקון ובביו-אלקמיד היא נדידת החומר, שעלול "לטייל" בתת-עור ולעבור לאזורים סמוכים בפנים. סיבוך נוסף שעלול להתרחש בכל סוגי ההזרקות הוא דימום מקומי לרקמה, אשר לרוב ייספג לבד עם הזמן, אולם עלול לגרום לאי נוחות וקושי בהחלמה.

טיפים למטופל/ת

כפי שציינתי, ישנה חשיבות עצומה לייעוץ מקדים עם רופא, בעדיפות פלסטיקאי מוסמך, על מנת לקבל הסבר מקיף על סוגי החומרים, היתרונות והחסרונות בכל אחד, והבנה לעומק של הסיבוכים האפשריים. הייתי ממליצה לשקול היטב את התועלת בהזרקת חומרים זולים יותר שעלולה להיות מפתה, אולם בעלת פוטנציאל לתופעות לוואי מזיקות ארוכות טווח. כמו כן מומלץ לבקש לערוך סיור במרפאה/במכון על מנת לוודא כי הפרוצדורה נעשית בצורה סטרילית מיטבית על מנת למזער את הסיכון לזיהומים