העלמת קמטים

אילו חומרי מילוי קיימים?

​

חומרי המילוי נחלקים למספר קבוצות בינהן חומרים נספגים ובלתי נספגים- חומרים ביולוגיים וחומרים מלאכותיים. חומרי המילוי הביולוגים הנספגים הם הנחשבים בטוחים ומומלצים יותר לשימוש באופן מובהק. לצורך מילוי קמטים מרבית הפלסטיקאים מעדיפים להשתמש כיום בהזרקות שומן. השומן הוא כלי מצוין למילוי קמטים, שכן מדובר בתאים שנלקחים מהגוף ומוזרקים באיזור אחר, ולכן לא גורמים לתגובות כלשהן ברקמה. חיסרון השימוש בשומן הוא כי תאי השומן נספגים, ולא כל החומר שמוזרק הוא זה שבסופו של דבר נשאר בפועל. חומר ביולוגי נספג נוסף מקובל לשימוש כיום חומצה הייאלורונית (פרלן/ רסטילן). חומר זה אמנם יקר יותר מהאחרים, אולם גם כאן, בדומה לשומן, מידת הנזק הרקמתי היא פחותה, שכן כעבור כשנה וחצי מרבית החומר כבר מתמוסס ברקמה. היתרון בשימוש בחומצה הייאלורונית הוא כאמור בטיחות החומר בגין היותו הפיך, ובנוסף בתוצאה המיידית שמתקבלת (כמות החומר המוזרק היא אותה כמות שנשארת בטווח המיידי). החיסרון העיקרי בשימוש בחומר נספג הוא שלצורך קבלת תוצאות מיטביות ועמידות למשך של שנה רצוי לחזור על ההזרקה לאחר כשלושה-ארבעה חודשים מההזרקה הראשונה, לפיכך אין מדובר בהזרקה חד-פעמית. חומצה הייאלורונית נמצאת בשימוש נרחב גם לצורך עיבוי ועיצוב השפתיים. חומרים מלאכותיים בלתי נספגים הנמצאים בשימוש נפוץ כיום הם בעיקרם הסיליקון והביו-אלקמיד. ביו-אלקמיד הינו חומר סינטטי רך, המוזרק לאיזור הקמטים. שימוש בביו-אלקמיד לרוב אינו מצריך מספר הזרקות. הסיליקון הינו חומר ג''לטיני סיננטי מוכר. החומר מוזרק בטיפות בודדות לאיזור, ויוצר תגובה ליצירת רקמה סביבן. לפיכך ישנו צורך בחזרה על ההזרקות מדי שבוע עד חודש למשך מספר מפגשים עד להשגת תוצאה רצויה. החומרים הבלתי נספגים נחשבים באופן מובהק פחות מומלצים לשימוש בשל היותם קבועים. הסיכונים בשימוש בחומרם אלו עלולים להיות רבים יותר, ולגרום לתוצאות לא רצויות לרקמה בטווח הארוך, בייחוד כאשר מוזרקים על ידי שאינם מוסמכים לכך. מכונים קוסמטים רבים ינסו לשכנע אתכם לגבי בטיחות החומר אולם חובה  להיוועץ טרם לכן עם כירורג פלסטי מוסמך על מנת להבין באמת את הבעיות והסיכונים הכרוכים בפעולה. חומרים אלו נמצאים אף הם בשימוש כיום לצורך עיבוי שפתיים.

​

לפני הטיפול

​

פני ההזרקה על כל מטופל/ת לקבוע פגישת ייעוץ מקדימה על מנת להחליט בשיתוף עם הרופא על איזורי ההזרקה הרצויים, לשמוע על אפשרויות הטיפול, ולהחליט על חומר המילוי המבוקש. איזורי הקמטים הנפוצים להזרקה הם קמטי ההבעה במצח, צידי העין, והקפל הנזו-לביאלי (בין זווית הפה לקצה האף). על הרופא להסביר למטופל/ת את היתרונות והחסרונות של החומרים השונים, ולייעץ לגבי החומר הרצוי למטופל/ת הספציפי/ת. מובן כי יש ליידע את הרופא לגבי מחלות רקע באם קיימות (בייחוד סוכרת, מחלות עור ומחלות רקמת חיבור), תרופות קבועות (בדגש על סטרואידים או תרופות מדכאות חיסון), הרגלים כגון עישון, אלרגיות לתרופות/חומרים, הזרקות חומרי מילוי בעבר ועוד. \r\nעל הרופא ליידע את המטופל/ת לגבי חשיבות הפסקת עישון ומזעור חשיפה לשמש בתקופה שלפני הפרוצדורה ולאחריה.

​

הטיפול  עצמו

​

קיימות מספר שיטות לביצוע ההזרקות, לרוב על ידי שימוש בחומרי הרדמה מקומית. במרבית המרפאות משתמשים בחומר מילוי שכבר מכיל בתוכו תמיסת הרדמה מקומית, המקלה על הכאב בעת ההזרקה ועל אי הנוחות לאחריה.משך הפרוצדורה הוא מספר דקות בלבד כאשר מבוצעת בידיים מיומנות, ולכן יש שאינם משתמשים בחומרי הרדמה כלל. הרופא ישתמש במחט דקה מאד המתאימה לאיזור הפנים. יש המשתמשים בטכניקות אחרות לצורך הרדמה מקומית כגון מריחת משחה מאלחשת על האיזור כשלושים עד ארבעים דקות לפני ההזרקה, הנחת חומר קירור מקומי ועוד. במידה והוחלט על הזרקת שומן ישנו צורך מקדים לשאיבת השומן מאזורים בגוף בעלי עודפי תאי שומן כגון ירכיים ובטן. כמות השומן הנשאב היא מינימלית, ואין מדובר בד"כ בניתוח רציני לשאיבת שומן (אלא אם הוחלט על כך מראש)

​

לאחר הטיפול

​

מיד לאחר ההזרקה תתכן בצקת מקומית, אודם או כיחלון באיזור ההזרקה, אולם אלו לרוב חולפים תוך מספר שעות/ימים ולא משפיעים על ההחלמה. תוצאות ניתן לראות מיד כשהתגובה הבצקתית ברקמה פוחתת. כפי שצוין, שומן הוא חומר שנספג ברובו, ועל כן ישנו צורך במספר הזרקות באופן תכוף יחסית לצורך קבלת תוצאות מספיקות. יש להסביר זאת למטופל/ת לפני ההזרקה בכדי לא לגרום לציפיות מוגזמות שלא ניתן לעמוד בהן.

​

סיבוכים וסיכונים

​

הזרקות שומן למילוי קמטים נחשבות בטוחות מאד שכן משתמשים בתאים עצמיים של המטופל. לפיכך אין חשש מתגובה אלרגית לתאי השומן. תתכן תגובה אלרגית רקמתית לחומרי ההרדמה אצל הסובלים מכך. מכיוון שסיליקון וביו-אלקמיד הינם חומרים בלתי נספגים, הם עשויים לעורר תגובה דלקתית או זיהומית קשה ברקמה עד יצירת מורסה, וצורך בניקוז החומר באופן כירורגי. מידה ולא ניתן לטפל בזיהום באופן שמרני ישנו צורך בחתך ניתוחי להוצאת החומר. על המטופל/ת לקחת סיבוכים אלו בחשבון לפני הבחירה בחומר מילוי מלאכותי, למרות היותו זול ונגיש יחסית. סיבוך ספציפי לשימוש בסיליקון הינו יצירת גוש נוקשה סביב החומר הנקרא "סיליקונומה". תופעה זו היא קשה מאד לטיפול. בעיה נוספת בשימוש בסיליקון ובביו-אלקמיד היא נדידת החומר, שעלול "לטייל" בתת-עור, לעבור ו"לשקוע" באיזורים סמוכים בפנים. סיבוך נוסף שעלול להתרחש בכל סוגי ההזרקות הוא דימום מקומי לרקמה, אשר לרוב ייספג לבד עם הזמן, אולם עלול לגרום לאי נוחות וקושי בהחלמה. \מלץ מאוד להיוועץ עם כירורג מוסמך למשך כל התהליך.

​

טיפים למטופל/ת

​

הייתי ממליצה לשקול היטב את התועלת בהזרקת חומרים זולים יותר שעלולה להיות מפתה, אולם בעלת פוטנציאל לתופעות לוואי מזיקות ארוכות טווח. מומלץ לבקש לערוך סיור במרפאה/במכון על מנת לוודא כי הפרוצדורה נעשית בצורה סטרילית מיטבית על מנת למזער את הסיכון לזיהומים. על המטופל/ת להרגיש כי מבינ/ה את החסרונות והיתרונות בשימושים בחומרים השונים ולהחליט מה מתאים עבורו/ה. אדגיש שוב, כי ישנה חשיבות קריטית לביצוע ההזרקות בידי כירורג פלסטי מוסמך.