פעם, לפני רגע התמזגנו בשחור ולבן. הלכנו יד ביד, בדרך לא סלולה . חרשנו שדה. זרענו אופק. כבשת לב. קרעתי ברך. היום, חלפנו כזרים החיים עמירס

אהובתי הנצחית. לה אלפיים שנים ערגתי צעירה וחייכנית, ראשה ירוק עד, עיניה כחול ים עמוק פתוחות למערב. טבורה מרכז העולם בטנה שטוחה ופוריה,...

בעודי משוטט במדבר האהבה נושא עיניים לעבר נווה ציה לנוח תחת עץ שיטה לרוות צימאוני לערגה לאכול מפרי התשוקה תר אחר מצפן שיוציאנו מהשממה כזה...

דאגתי אינה צערי, כאם את מחמלי. כמניפה, ליבי פרסתי בפניך להפיג את חידתי ולהודיע את שלי . אני יודע גם חרך בעין טובה, יראה את האהבה, יד...

האדם כעץ משול אמיר שצמרתו נטועה בעננים. ענפיו שלוחות אל רוחות השמיים, פרחיו ריחם נישא לכל עבר, הנצו פירות מתוקים, חובקים עבות עמוק של...

עומדת כמו שמש באמצע יום סגריר, תשוקה בוערת בי וליבי מתפוצץ. הסערה שהכנסת בי שוצפת את דמי עד עומק נימיי. חיוכך התם מבעיר את לחיי, מפיץ גלי...

אומרים עולמנו כפר קטן, אז למה אני מרגיש באי בודד. אומרים בני האדם טובים, אז למה יש כל כך הרבה זאבים. אומרים ישראל ערבים זה לזה, אז למה יש...

באמצע חיים מלאי עשייה, צלל לו, לעולם אינסופי, בעיניים פקוחות, עמוק בלי מצופים, מלא אוויר נקי, לחיות במחשכים. עד אחרית הימים בו יעלה...

קרן אור יוצאת מבעד לענן

איזה הוא חכם ? המאושר ממה שיש לו, מבין מגבלותיו, וזוכר את עברו. מכיר בשונה, ומוקיר את האחר. שבונה את עתידו, ואוהב ללא תנאים. חומל על...

סערות בתוכך הטביעו אהבתנו. השקיעות אל תוך הים שנמוגו, הרחיקו אותך ממני צעד נוסף. גל ענק שהתנפץ לרגליך, לא היה בכוחו להרים אותך אל נקודה...

שָׂדֶה, תלמיו חוֹרְכִים פָּנָיו? לֹא לְהַזְקִין אוֹ לְהוֹצִיא מִקִּרְבּוֹ, מַשֶבְּחִים הֵם אֶת גּוּפוֹ מְאַוְרְרִים אֶת נִשְׁמָתוֹ....

שבר הענן מעל ראשי, לא יעמוד מול נחלי דמעותיי. הסערות השורקות מתחת חלוני, לא יכולות לפרץ רגשותיי. החורף המאפיל את היום, לא יעמוד בחושך...

אדומים השמיים בשקיעה, חובקים לילות של אהבה. ממלאים אותנו בתשוקה. כחוט השני מפרידים בן השמשות זורמים, גועשים בתוכנו. עמירס

גבר הזיפים שלו, גופו המסוקס, השרירים שעוטפים את עצמותיו, קולו הבס והרם, וקהות חידודי לשונו כף ידו המחוספסת. האם מעידים הם עליו, על...

בעיניי רוחי ראיתי, שנשתלב יחדיו ננשוף היום, נשאף מחר. בנפתולי פעמייך, לנשום אהבתנו. לחוש תשוקת אחדותנו, להשית שמחה בעולמנו. פקחתי עיניי...

סערות בתוכך הטביעו אהבתנו. השקיעות אל תוך הים שנמוגו, הרחיקו אותך ממני צעד נוסף. גל ענק שהתנפץ לרגליך, לא היה בכוחו להרים אותך אל נקודה...

גּוֹעֵשׁ אַךְ לֹא קוצף סוֹעֵר בְּתוֹךְ מַיִם שְׁקֵטִים מַהֲלֻמוֹת לִבִּי דּוֹפְקוֹת לְהִתְפָּרֵץ אָהֲבָה אוֹ שִׁגָּיוֹן מִי יוֹשִׁיעֵנִי...

גופך ערום ואת נטועה בתוכי. שריקת משב הרוח חותכת את בשרך, משיל מעליך שמלותיך הנאות, מפזר אותם בשלל צבעי קיץ אל קרקע לחה וחרושה. ריחך נישא...

קרן אור שאת לתוכי הפצעת מעבר להרים האדומים גם אם אותי לא תשאי על כפיים ופי עוללים לא נחבוק בשניים בקול דממה דקה אכנע ואת מגע גופך אחפון...