גמישות מחשבתית

כרמית ברעם

גמישות מחשבתית

השתבללות השבוע הסתובבתי עם תחושה שחיי המשתנים בקצב מעניין, תודה לאל, מבקשים ממני היערכות חדשה. המשפט - "אני רוצה שהדברים יהיו בדיוק כפי שתכננתי" הפך להיות לא רלבנטי בעליל, כשכבר ביום הראשון של השבוע השתנה לו לוח הזמנים המפורט שהכנתי לי.

לרגע אחד חלפו להן במוחי הסיסמאות לגבי "תכנון זמן", "לוח זמנים קבוע מראש", "מסגרת שבה אפשר ליצור ולייצר". היתכן שהדברים אותם אני מעבירה הלאה אינם מיושמים על ידי? האם הפכתי להיות אותו סנדלר יחף?? בהתגייסות מיוחדת החלטתי לעצור. פשוט להניח לרגע להכל, לאפשר לעצמי להכנס מתחת לשמיכה תרתי משמע, או כמו שחברי קוראים לזה אצלי- "להשתבלל" .

אם באותו בוקר של יום חמישי עננה אפורה הונחה לה מעל ראשי, אזי שמאותו הרגע שאפשרתי לעצמי להניח לדברים הקלילות החלה לחזור אלי. נשימות של מדיטציה סייעו לי לתת למחשבות לחלוף והן הפכו להיות כמו עננה לבנה, רכה ונעימה. אני לא יחפה. הבחירה בידי ובכל זאת. משהו קרה לי ביום הזה, משהו שהזיז אותי מאיזור הנוחות המדומה וביקש ממני להיערך ללמידה מחודשת. נחה עלי שלווה וברגע שזו נכנסה חברה אליה השמחה. כתבתי רבות על כך שעשייה שמגיע בקלות ובשמחה היא עשייה שמקורה מהלב. יום המחרת נראה שונה לגמרי וכך גם היום שאחריו. בסוף השבוע החלטתי להניח לעצמי ולתוכניות ופשוט להיות ברגע. להיות קשובה למה שהיום מביא איתו. כן לתכנן בקווי מתאר עדינים את מה שכדאי לעשות, אך להשאיר אפשרות למחיקה, לשינוי לתנועה מחודשת להגיע.

עליית מדרגה בשחרור שליטה לאחר תפילות מרובות הגיע הגשם. הקור והרגישות של הגוף בתקופה הזו מאפשרים לנו להתעטף היטב ובכל זאת.. נזכרתי השבוע בסיפור של אבי ז"ל שסיפר על מחלת חורף שתקפה אותנו בילדותינו והותירה את הורי חסרי אונים. לטפל בחמישה ילדים זבי חוטם בוכיים זה לא דבר פשוט כלל. חברו הטוב של אבא ייעץ לו לקנות תנור חדיש שיחמם היטב את החדר. הוא האמין שהקור מקפיא אותנו וגורם לנו לחלות. החדר חומם, אך הבעיה לא נפתרה וחזרה על עצמה. השכנה מהבניין הציעה שיקח אותנו לבדיקה אצל הרופא הבולגרי המומחה שנמצא ביפו- הוא בוודאי ידע מה לתת. אבא כמובן היה כל כך מותש שהיה מוכן להקשיב לכל עצה. הרופא המכובד שאל מיד באיזה תנאים אנחנו נמצאים והזדעזע לשמוע שאנחנו בחדר סגור ומחומם אחד ליד השני בכדי שיהיה לנו חם.. "לא תרופות ולא שיקויים, תפתח את החלון! הילדים צריכים לשאוף אויר צח"! המלצתו הייתה חד משמעית- לדאוג שנהיה מכוסים ולבושים היטב עם חלון פתוח וכמובן להמשיך עם מרק ותה. דבריו כמובן עזרו והסיפור מלווה אותי במשך שנים. אני דואגת לישון עם חלון פתוח ומשתדלת לא לחמם יתר על המידה. אז מה עניין שליטה לכאן? בכל פעם שאחד מילדי חולה זה מזיז משהו בעולמי, משנה תוכניות, גורם לתהייה על כך שבכל תוכנית צריכה להיות אפשרות לגמישות ולשינוי. השבוע אני הופכת להיות במקבוק (טוב אני עוד עובדת על זה) בכדי שכשיגיע השינוי אחייך ואזכור כמו תמיד שהכל לטובה גם אם אין הדבר נגלה לעינינו מיד. סופשבוע, חנוכה שמח, מהנה מלא בהכלה ובאהבה.


תודה רבה שהקשבתם,

כרמית ברעם,