כרמית ברעם
לפעמים אני חושבת על זה שפעם, כשהיינו קטנים, הכל היה פשוט יותר. "הזמנים היו אחרים" כמו שנוהגים המבוגרים בינינו לומר.
המחשבה הזאת עולה בעיקר בזמנים לחוצים יותר, בהם אני נזכרת בהורי ובשכני מהבית המשותף, ועולים בי זיכרונות חיוביים של ילדי השכונה משחקים יחדיו עד שעות הערב. זכורה לי אוירה של שמחה וקלילות.
לפעמים אני חושבת על זה שפעם, כשהיינו קטנים, הכל היה פשוט יותר. "הזמנים היו אחרים" כמו שנוהגים המבוגרים בינינו לומר. המחשבה הזאת עולה בעיקר בזמנים לחוצים יותר, בהם אני נזכרת בהורי ובשכני מהבית המשותף, ועולים בי זיכרונות חיוביים של ילדי השכונה משחקים יחדיו עד שעות הערב. זכורה לי אוירה של שמחה וקלילות.
השבוע ישבתי כהרגלי לשוחח עם אדם יקר לליבי, שקרוב לגיל ה- 80... שוחחנו על הלחץ שאנו חווים בחיי היומיום. "אתם הצעירים נוטים לחשוב שפעם הדברים היו אחרת, אבל דעי לך שגם בימינו היו לחצים והיו דאגות, פשוט בדרך כלל כל אחד היה משאיר את צרותיו ודאגותיו בדלת אמותיו ולא היה רץ לשתף עם העולם" דבריו ליוו אותי במהלך השבוע... כמה פשוטה וחכמה התובנה הזו. הרי בשעה שאנו נמצאים במצב של דחק, ברגע שנהיה עסוקים בעובדות ובמציאת פתרון לבעיה בשקט, אזי נחסוך את התעסקות המיותרת בפרשנות ובניפוח העניין לממדים חסרי פרופורציה.
את לימודי הרפואה המשלימה התחלתי בשנות העשרים המוקדמות. הייתי צעירה מאוד מלאה בשאלות ותהיות לגבי העולם שאנו חיים בו ובמיוחד לגבי דברים שחשתי אך שאינם נראו לעין.
התחלתי בקורס רייקי - אנרגיה אוניברסלית שקיימת וזמינה בהתחברות ע"י סמלים ולא רק. עובדת היותי אדם ארצי מאוד, היוותה השלמה מדויקת ללימודים מעין אלה. בנינוחות הסברתי לכל דורש שגם החיידקים היו קיימים מאז ומעולם עוד טרם שניתנה לנו האפשרות להבחין בהם מבעד למכשור מתקדם. לימים הרחבתי את הלימודים בנושאים שונים ולשמחתי גם הקדמה התקשורתית והטכנולוגית הקלה על ההסברים. ה"אנרגיות" הן כמו חברות הסלולר השונות, בכל פעם ניתן להתחבר למקור אחר על מנת לייצר תקשורת. הרעיון המרכזי הוא ההבנה שכולנו מחוברים גם אנרגטית בנוסף לחיבור הפיזי.
ללימודים אלה חברו גם לימודי רפלקסולוגיה וארומתרפיה, שבעצם היוו עבורי סגירת מכלול של שמים וארץ. אף על פי שנות לימודי, כל מפגש עם מטופלת הוא לוח חלק. לא ניתן לדעת מראש מה יעלה במפגש ובדרך כלל הטיפול מתנהל בתגובה לדברים שעולים ומבקשים מקום.
בפעם הראשונה שמיטל הגיעה אלי לטיפול ראיתי אישה צעירה יפה ונעימה למראה ששום תו בפניה לא הסגיר את סיפור חייה או את התקופה שעוברת. מניסיוני למדתי להשתדל שלא לשפוט אדם ממראה ראשוני... רב הנסתר על הגלוי. "אני חווה סחרחורות ודפיקות לב מואצות. אין לי שקט בראש ובמחשבה ויש לי תחושה שכל משימה ולו הפשוטה ביותר הופכת למעמסה על חיי". כך פתחה ואמרה. שאלתי - "מה את צריכה עכשיו? מה יביא להקלה?" "אני צריכה שקט". השקט שמיטל הייתה זקוקה לו היה ברמה הפיזית והרגשית כאחד. הסטרס שחוותה הדהד בכל תא בגוף שלה, בקולה הרועד כשדיברה ובעיניה שזזו באי נוחות. לפני שהתחלתי את הטיפול וידאתי שמבחינה רפואית נערכו בדיקות ששוללות עניינים פתולוגיים ואז הטיפול החל.
טיפול הוא מעין מסע שהמטופל עובר כשהמטפל לצדו משמש כפנס המאיר את הדרך. מסע מרתק עברה מיטל בשעה וחצי של טיפול ששילב בתוכו איזון אנרגטי, עיסוי עדין ורפלקסולוגיה. לבקשתה הטיפול נעשה בשקט מוחלט. מתוך השקט עלו התשובות. בתוך השקט הייתה הקלה. בית החזה שהיה סגור כל כך החל להיפתח ובתרגילי נשימה אויר נכנס פנימה. האוויר שנכנס עזר לדמעות הכלואות לצאת. לאחר מספר טיפולים מיטל ביקשה לדבר ולעבד את החוויה שעברה. הייתה קלילות בשיחה, קלילות שאפשרה למתח להמשיך ו"להתפרק" מתוך הגוף. בכדי לשמר את ההתחדשות שנוצרה, קיבלה מיטל תרגילי מודעות ונשימה בכל שבוע. הנפש חופשיה מסטרס, הגוף גם הוא שוחרר וכל שנותר הוא להודות על המסע והשיעור הנפלא שעברנו ביחד. אכן הסטרס הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, השאלה היא מה אנחנו עושים ברגע שמזהים שהוא נמצא כיצד אנו בוחרים להתמודד ועם מי. אני מודה לחברי היקר על שיחות מאירות עיניים ומחממות הלב, ופניני חוכמה שבשום בית ספר לא יכולתי ללמוד. מודה על הזכות לשבת בדקות יקרות ולהיות קשובה לדבריו.
תרגיל הקשבה: *הקשבה ללב *הקשבה לגוף *הקשבה לסימנים הנמצאים סביבנו בכל כך הרבה פנים ואופנים. כל שעלינו לעשות הוא להקשיב ולהתבונן בשקט ולהודות.
שבת ברוכה מלאה בשמחה, קלילות ואהבה.
תודה רבה שהקשבתם,
כרמית ברעם,
