כרמית ברעם
הפגישה עם נועה התחילה בשיחת אבחון בטלפון. "אני לא יודעת מה אני צריכה ולמה התקשרתי, אמרה נחרצות, אני רק מרגישה שאני צריכה לפגוש אותך."
קטונתי. כאשר אנשים מעוניינים להגיע לטיפול אני כבר יודעת שלא אותי הם אמורים לפגוש, אלא את עצמם. את החלק בנשמתם המבקש הקשבה ואיזו .
אני עוסקת באיזון גוף נפש בשילוב טכניקות. כשהמצב הפיזיולוגי מצריך התערבות אינטנסיבית יותר, אדאג להפנות למטפל המתאים בשילוב מפגשי איזון אנרגטי. נועה לא העלתה מצב גופני מטריד, לא כאב או מחלה. היא חשה תקיעות, על פרשת דרכים מתמשכת.
הטיפול התחיל בשיחה: "מגיל צעיר עשיתי את מה שאמרו לי. כשאמרו ללכת ימינה הלכתי, אבל הלב ביקש ללכת שמאלה. כמעט כל דבר בסביבתי עורר בי התנגדות פנימית, אבל השתקתי אותה. העדפתי להיות ’ילדה טובה’. את תחושת חוסר השייכות הרגשתי מהר מאוד. תחושה של לחיות ליד החיים, להרגיש שאני לא חיה את החיים שאמורה לחיות." כשסיימה לספר את סיפורה ולהביע את אשר על ליבה, שאלתי: מה את צריכה? שאלת הצורך מפנה את המיינד (התודעה) שלנו לכאן ועכשיו. היא מפתיעה את הנשאל ברוב המקרים והתשובה תהווה נקודת פתיחה של טיפול ושל יצירת צעד ראשון של הצלחה ובניית אמון. כאשר הצורך מתמלא ונוצרת הקלה, ניתן להתקדם לשלב הבא.
במקרה של נועה היא ביקשה להמשיך לדבר. הצורך היה להוציא את כל מה שאגרה בתוכה במשך השנים. היא בחרה לעשות זאת באמצעות מילים ואני - פשוט הייתי שם להקשיב. ברגע שעברה תהליך איזון אנרגטי ו"חזרה הביתה" פנימה אל הלב, אל המהות, שבה אליה השמחה והיא חיה את חייה במלואם.
במשך רוב שנות בגרותי למדתי, עסקתי ועדיין בגוף נפש- בקשר ביניהם ובעיקר בהתמקדות בנפש. לחבר את השקע לתקע הפנימי, לסייע לאדם להתחבר שוב אל הלב אל המקור והמהות שלו. אמירה כמו של נועה הייתה מוכרת לי מאוד, שמעתי אותה לא פעם ועדיין. אין מקרה דומה למשנהו, כל אדם עולם ומלואו ועלינו תמיד לבוא עם סימני שאלה ולהסכים ללמוד את האדם ולהתחבר לנשמתו. המצב בו אנו חיים את הציפיה של הזולת מאיתנו, נכנעים לתכתיבי סביבה וחברה ומונעים מעצמינו לבוא לידי ביטוי על כל המכלול שבנו, הוא מצב שעלול לגרום לתסכולים רבים שיכולים להפוך לתסמינים פיזיולוגים ומחלות.
איך "מחברים את השקע לתקע" ? אדם יסכים לבצע שינוי בחייו רק במצב בו כואב לו מספיק. הצורך להיעזר במטפל הוא מובן, אך לא מהווה תחליף לתהליך פנימי שעליו לעבור על מנת לגייס את כוחותיו הפנימיים ולצעוד בעצמו קדימה בבטחה. בדומה למקרה המובא לפניכם, הבחירה להגיע לטיפול מהווה צעד ראשון. הקשבה מלאה מצד המטפל, ללא הנחת הנחות והצעת פתרונות, תאפשר למטופל בשלב הראשון לפנות מקום מתוכו ואולי להרגיש הקלה. רק לאחר מכן להתחיל לייצר את נקודות החיבור הפנימיות שכמו גורמות לטרנסמיטורים הקטנים בגופו כמו להדליק אורות של כוכבים בליבו. לכולנו יש דרך לעבור. אנו בוחרים את אלו שילוו אותנו בדרך הזו. גם למלווים ה"נוחים" פחות, אלה שגורמים לנו להתמודד עם צדדים פחות נעימים בתוכינו יש תפקיד והם נבחרו על ידינו. ברגע שנקבל ונסכים להיות במקום השואל, הלומד והמקבל, הדרך תהיה קלה יותר. המטרה בחיבור הפנימי היא לאפשר לאדם להשתמש בכוחות הפנימיים שלו על מנת שיוכל להתמודד עם מה שהחיים מזמנים לו ועם בחירותיו.
מהלב שלי אליכם: "הלב שלי בבית. בתוך הבית יש בטחון, אהבה, קבלה והכלה. בבית הזה יש חמלה גדולה ועל כן הוא מוגן. ההגנה מגיעה מתוך הידיעה שכל דבר שקורה הוא לטובה. לב בטוח פועם בקצב הנכון לו ללא חשש. לב בטוח יודע שגם כשמחסיר פעימה ישוב לפעום בקצב הנכון. ההגנה באה מתוכו, מעוצמתו ומגמישותו ולכן אין לו צורך להקים חומות סביבו."
שבת ברוכה מלאה בשמחה, קלילות ואהבה.
תודה רבה שהקשבתם,
כרמית ברעם,
