אהובה במרחב


אהבה וירטואלית

אור לבן עוטף את הפנים,

מאיר אותי לראות אותך,

יופייך נשקף בין מיליוני נקודות

שמרים מסך על חייך.

לקול צקצוק לחיצה בכרית רכה,

נשקפת את מולי במלוא הדרך,

בין מאות דפים של זיכרון

נוגע בך.

בימים של שמש נעימה

וחורף קודר.

קורא את צפונות לבך

שמחות גם עצובות,

אהבתי את אשר ראיתי.

המרחק במרחב מקרב אותי אליך,

כשחייך פרוסים לפני,

מרגיש מוגן,

אהובתי הווירטואלית.


עמירס





5 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול