ישראלי הצבר
ישראלי לצבר משול,
מחוספס וקוצני
ותוכו רצוף רך ומתוק.
שורשיו עמוקים,
מספיק שאפשר להעבירו ממקום למקום
כדי שיוכל להכות שוב.
מוצא מיקומו על אדמה חרוכה
בעציץ סגור או בוואדי פתוח בן חברים.
היכן שיפלו פירותיו, יצמיח עצמו ויתרבה.
יודע לשמר חיים בתוכו,
לימים קשים,
לשרוד שנים.
יצמיח לחושקים בו קוצים,
לאוהבים יציץ פרח ויצמיח פרי.
יש ילכו שבי אחרי ריחו
ואחרים יסלדו מקרבתו.
ישראלי לצבר משול.
עמירס
תגובות