ממעמקים נשאת אותי,
מעל פני סערות חיי,
היית לי רפסודה לחוף מבטחים.
עומדת זקופה במלוא הדרך,
לצידי, חלק משלים בחיי
מאחורי, כמשענת ביום זעם
לפני, לדחוף אל היעד.
ממעמקים אקרא בכל לב,
תודה לך אהובך,
על כל יום נינוח שעובר,
להזכיר שגם בפנים חתומות
לא נעלמת הזכות להיות לידך.
להתעורר אל מול יופייך
ליהנות ממעשי ידיך
ולהוקיר פירות עמלך.
עמירס
